חלופה מיון והשמה בע"מ נ' הממונה על חוק עבודת נשים,שר התעשיי ה המסח ר ואח'

פסק דין

1.בפני ערעור מטעם חברת חלופה מיון והשמה בע"מ (להלן "המערערת") על החלטת הממונה על חוק עבודת נשים, תשכ"ד-1954 (להלן בהתאמה: "הממונה", "חוק עבודת נשים") מיום 22.4.09, האוסרת על המערערת לפטר את גב' רותם קנר (להלן "המשיבה").

2.הצדדים הסכימו כי יינתן פסק דין על יסוד החומר המצוי בתיק ללא צורך בשמיעת ראיות וניהול הליך הוכחות.

תמצית טענות המערערת:

3.לטענת המערערת טעתה הממונה כאשר קבעה כי המערערת לא עשתה מאמצים כנים וסבירים להמשך העסקת העובדת, שכן בפני הממונה הוצגו ראיות ברורות באשר לסגירת סניף המערערת בבאר שבע מטעמים כלכליים. כמו כן הממונה אינה חולקת על כך שהוצע למשיבה לעבור לעבוד בסניף הקרוב ביותר של המערערת הנמצא באשקלון.

4.הממונה קבעה בהחלטתה כי יכולה הייתה המערערת להמשיך ולהעסיק את המשיבה בחברת חלופה בע"מ. לטענת המערערת החלטה זו של הממונה נעוצה בטעות שכן הממונה לא הבחינה בין חברת חלופה מיון והשמה בע"מ – שהיא המערערת, לבין חברת חלופה בע"מ הנותנת שירותי סיעוד בבאר שבע והינה חברה שונה ואישיות משפטית שונה ונפרדת לגמרי.

5.הממונה טעתה כאשר ציינה בהחלטתה כי חברת חלופה בע"מ הינה בבעלות המערערת, שכן אין בבעלות המערערת כל חברה אחרת ובוודאי לא חברה המנהלת שירותי סיעוד בבאר שבע.

6.בלית ברירה ומאחר וטרם קיבלה היתר לפיטוריה מאת הממונה, המשיכה המערערת להעסיק את המשיבה בבאר שבע, אולם אין ללמוד מכך שניתן היה להמשיך להעסיקה בבאר שבע עד למועד הלידה, כפי שהסיקה הממונה.

7.משמסקנתה של הממונה שלא להתיר את הפיטורים, התבססה על קביעות עובדתיות מוטעות, יש לקבל את הערעור ולהתיר את פיטורי העובדת.

תמצית טענות הממונה:

8.לאחר סגירת הסניף בבאר שבע טענה המערערת מחד כי "לפנים משורת הדין" ועל אף שאין תקן פנוי, יכולה לעבוד המשיבה בסניף אשקלון, ומאידך טענה המערערת שהמשרה אוישה לאור סירובה של המשיבה לעבוד בסניף זה.

9.בדיקה בתדפיסי רשם החברות העלתה כי בעלת המניות במערערת הינה חברת חלופה ניהול אחזקות והשקעות (1996) בע"מ, שבעלי המניות בה הינם מנכ"ל המערערת מר אלון מאיר ומר ישראל קינן. מר מאיר ומר קינן, ביחד עם חברת האחזקות שבבעלותם, רשומים כבעלי המניות של חברת חלופה בע"מ, העוסקת בתחום הסיעוד.

10.לא הייתה כל מניעה כי המשיבה תמשיך לעבוד בתקופת הריונה בסניף באר שבע, כפי שעשתה בפועל גם לאחר המועד בו נטען כי הסניף נסגר, שכן בסניף התנהלה פעילות של חברה אחרת שבבעלות מנכ"ל המערערת.

11.על יסוד הממצאים שהונחו לפניה ולאחר בחינת גרסאות הצדדים, שוכנעה הממונה כי העברת המשיבה לסניף אשקלון לא הייתה האפשרות היחידה שעמדה למערערת וכי המערערת לא עשתה נסיון כנה להמשיך ולהעסיק את המשיבה במהלך הריונה.

תמצית טענות המשיבה:

12.משמדובר בערעור כנגד רשות מנהלית, יתערב בית הדין רק במקרים בהם נפלה טעות בשקול דעת. המערערת לא הצביעה על טעות בשיקול דעת ומשכך יש לדחות את הערעור.

13.מדובר בערעור שאין בו ממש, משום שגם אילו הייתה החלטת הממונה לאשר את הפיטורים, הרי שלאור מועד מתן ההחלטה- 22.4.09, הייתה ההחלטה נכנסת לתוקף לאחר שכבר ילדה המשיבה את בנה (המשיבה ילדה את בנה ביום 14.4.09).

14.המשיבה טענה כי המערערת מנהלת מספר עסקים באמצעות מספר חברות וכולן בבעלות אחת.

15.המשיבה נשלחה לעבוד בסניף המערערת באשקלון, אולם למעשה המערערת התעמרה במשיבה והרעה את תנאי עבודתה על מנת שתודיע על התפטרותה.

הכרעה: